במאמר הקודם התחלתי את הנושא של ניקוי שטח מאפס . אחד מהשלבים המאתגרים ביותר בהכנה של שטח חדש הוא הסרת עצים וטרשים. יש מספר פתרונות למשימה זו, על כל אחד מהם אעמוד בפרט.
מכיוון שאני עדיין רק תיאורטיקנית - אני אוספת ומערכת את החומר מפורומים ומפרסומים בתחום הארבוריסטיקה, עיצוב נוף, חקלאות וגננות. בשל מחסור בניסיון, ייתכן שבע נושאים במאמרים על גידול ירקות יש לגונות - תקנו אותי בתגובות.
אין טעם לעצור על הנואנסים המשפטיים של כריתת עצים, כולנו מגיעים מאזורים שונים בעולם, אבל הקפידו לבדוק אם אתם צריכים אישור כריתה או אישור אחר.
כריתת עצים בציוד
ניתן לכרות עצים ולחסל טרשים בדונם באמצעות טרקטור, דחפור, מחפרון - כל מכונת עבודה כבדה בתנאי שמשאיות אלו יוכלו לנסוע לשטח. בעבודות על דגמים גבוהים (מעל 10 מטר) העבודה היא לפי שלבים: חותכים את הענפים הצדדיים, את הכתר ואת הגזע בחלקים. אם ברדיוס הנפילה יש “שדה פתוח”, ניתן גם להסתדר בלי קודם לחתוך. עוסקים בזה מטפסי עצים שמומחים בהסרת עצים. הסרת עצים באמצעות ציוד אינה תמיד השיטה המהירה ביותר, אך היא יקרה ביותר.
הכנת עצים לחיסול באמצעות מחפרון: חיתוך קרוב לפני השטח, שכן המכונה תתחיל לחפור את הטרש. בעבודת חיסול ידנית, ניתן להשאיר טרש בגובה של עד 2 מטרים, הוא ישמש כזרוע, אך זה חל על גזעים עד קוטר 50 ס"מ. המחפר זורק מיד את הטרש למשאית, אחרת יהיה קשה להתמודד עם השורשים והטרשים במשקל חצי טון ומעלה.
יתרונות:
היתרון העיקרי - אתם שומרים על הבריאות שלכם ועל הזמן. תוכלו להתחיל בשלב הבא של הכנת השטח מיד. כל טרקטור יכול לטפל בטרשים באופן מיידי.
חסרונות:
מכונות כבדות משאירות אחריהן חריצים, מדכאות את האדמה. לא כל שטח ניתן לכניסה עבור מחפרון.
קוטל טרשים, מכונת טחינת טרשים
קוטלי טרשים, קוטעי טרשים, משחיזי טרשים, טוחני טרשים - מכונות בגדלים שונים של “בערך”. קוטלי טרשים יכולים להיות גם כנספח לטרקטור וגם כמכונה ידנית. לכל מודל יש הגבלות משלו על חדירת החודש לאדמה (עד 30 ס"מ). השיטה מועדפת במיוחד לטחינת קוטעים טריים. עובדים מהר, אך אינם חוסלים את הענפים הצדדיים של השורש. אם יובא אדמה נוספת לשטח, השורשים שנותרו לא צריכים להוות בעיה באותם מקומות שתילת צמחים. מתחת ליסודות הבניין העתידי של הגינה יש לחסל את כל השורשים.
יתרונות:
אין צורך לדאוג על פינוי או סילוק. השבבים יכולים לשמש כריבוד.
חסרונות:
את מכונת טחינת הטרשים לא ניתן לשכור בכל מקום. מחירו של קוטל טרשים טוב הוא 15,000 דולר.
הסרת עצים וטרשים בעזרת מסור
עץ בלתי רצוי נחפר סביבו, תחתנים או מסורדים את השורשים ונשלף בעזרת מסור - מסור ידני, כבל ידני (במצבים פשוטים יותר), או חבל ידני על שלד. הוו הוא מכשיר מסוכן. החוט (השרשרת) שלה צריך להיות מאוד עמיד, אחרת, חוט מתוח עלול להכות ברגליים, ולעיתים אפילו בראש. זה קורה יותר ממה שתרצו.
לפני חיתוך השורשים באמצעות מסור, יש להרטיב אותם עם מים בלחץ גבוה, שכן חול ואבנים קטנות מהירות מחמירים את הלהב של המסור, והחידוד - הוא דבר יקר. או לחתוך באמצעות פטיש.
יתרונות:
שיטת חיסול הטרשים באמצעות מסור היא אחת מהשיטות הכלכליות ביותר מבחינת עלויות, עבודה וזמן.
חסרונות:
נדרשת קצת ניסיון בעבודת מכשירים כאלו, יש להפעיל כוח פיזי.
חיסול טרשים ידנית
חיסול טרש ידני הוא אפשרי, אך תהליך זה הוא מאוד מאמץ ודורש זמן. עושים שימוש במקלע, מטיל, פטיש ומסור. כמובן, הכל תלוי בשורש, קוטר הגזע, וגיל העץ.
תסריט סטנדרטי של חיסול טרש עצמאי:
- חופרים את הטרש במקלע מסביב.
- עם פטיש חותכים את השורשים הנגישים.
- משתמשים במקלע, זרוע, צינור כדי למשוך את הטרש מהאדמה.
כיצד להיפטר מטרש ללא חיסול
הסרה כימית של טרשים. התהליך הארוך ביותר של הסרת טרשים במגרש הוא הדרך הכימית. לא תמיד מדובר בדרך היעילה ביותר, אך מדובר בשיטה שנדונה הרבה ברשת. כדי לפרק את הטרש באמצעות חנקת אשלגן נדרש לפחות שנה עם הוספת דשן כל שלושה חודשים, אם כי הזמנים לא מדויקים.
טיפול בעזרת חנקת אשלגן:
- קודחים מספר חורים עמוקים בטרש.
- פזרו אשלגן חנקתי (סלפטר; מלח חנקתי), הרטיבו את החורים שבו. אם המים המיסו את הסלפטר - הוסיפו עוד ממנו.
- כסו את הגדם ביריעת ניילון והשאירו למשך 2-3 חודשים, ולאחר מכן חזרו על התהליך.
- לאחר שנה, הציתו את הגדם - הוא אמור להישרף עד קצות השורשים.
אם תשיגו אשלגן חנקתי נקי שאינו חלק מדשן מורכב, השיטה הזו עשויה להצליח, אך הסיכויים לכך הם בערך 50/50. ההצלחה תלויה בגיל ובמצב העץ, באיכות האשלגן החנקתי ובמשך הזמן הנדרש להשריה ולהתרככות הגדם. ישנם אנשים שהצליחו לשרוף את כל הגדמים שלהם תוך 3-4 חודשים, ויש כאלה שמחכים כבר 3 שנים ללא תוצאה.
כאן יש לציין גם את ההמלצה לפזר מלח על הגדמים. עם זאת, אני מחשיב זאת כעצה פוגענית, מפני שמלח עלול להפוך את הקרקע לבלתי פורייה למספר שנים, למעט גידולים רדודים מאוד כמו גזר, וגם זאת רק לאחר הוספת שכבת קרקע פורייה.
חסרונות:
- אי אפשר לשרוף גדמים באדמת כבול.
- תהליך ארוך מאוד שאינו מבטיח הצלחה.
טיפול בגדם באמצעות חומרי הדברה, במיוחד במקרים שבהם צומחים ענפים חדשים. השיטה הזאת רלוונטית אם תכנון הפיתוח של השטח נמשך כמה שנים. סוגי עצים מסוימים מפתחים במהירות ענפים חדשים משורשים, וקשה להספיק לקצוץ אותם. אם העצים כבר נכרתו אך אין זמן לטפל בגדמים, ניתן לעצור את התפתחות הענפים ולהאיץ את הריקבון של השורשים באמצעות חומרי הדברה.
השקיה פשוטה של הגדם במינון המומלץ שעל המיכל אינה מספיקה. יש שיטה אחרת: חפרו אחד מהשורשים בקוטר של 1-2 ס״מ וחתכו אותו בזווית. הכינו מראש כיסוי אטום (כמו בד קנבס או שקית שאינה נוזלת) מלא בתמיסה מרוכזת של ראונדאפ, והלבישו אותו על השורש החי. איטמו את הכיסוי והניחו אותו כך לכמה שבועות. לאחר 3-4 שבועות, העצים והענפים ינשרו וינבלו. בסתיו, לאחר החריש, יישארו באדמה רק שורשים רקובים. זוהי המלצה לקוחה מפורום Forumhouse, ולפי המשתמש, יחס יעיל של התמיסה הוא חלק אחד של חומר הדברה לשלושה חלקים של מים.
שריפת גדמים בשיטת “נר פיני”
הגדם נחתך בדוגמת פרוסות עוגה מתחת לגובה הקרקע באמצעות מסור שרשרת. לאחר מכן, יוצקים עליו נוזל דליק - ניתן להשתמש אפילו בשמן מנוע משומש. רצוי להמתין זמן-מה כדי שהגדם יספוג את הנוזל, במיוחד אם מדובר בגדם של עץ שנכרת לאחרונה ועדיין בריא. לאחר מכן מציתים את הגדם והוא נשרף לחלוטין, כולל השורשים.
מומלץ לעסוק בנוזלים דליקים באביב, אז מיצי העץ נעים בגזע ומפזרים את החומר הדליק לקצות השורשים. הדלק המועדף ביותר הוא נפט, בזכות היכולת שלו לחדור לנקבוביות הזעירות ביותר בזכות תכונות הזרימה שלו.
אם אתם שורפים גדם שכבר הוצא מהאדמה, הבטיחו את בטיחותכם. יש ליצור תעלה מסביב למדורת הגדם, ואם אפשר, להחזיק בקרבת מקום חול ומים למקרה חירום. האפר שנותר מהשריפה יכול לשמש כדשן, אם תסננו אותו כראוי ותשמרו אותו במיכלים אטומים.
עצות מארבוריסטים (מומחים בכריתת עצים)
- אם ברצונכם להסיר עץ שגובהו נמוך מ-10 מטרים, עדיף לא לגדום אותו. חפרו מסביב לבסיס השורשים, חתכו את השורשים, והגזע ייפול ויוציא עמו את מרבית השורשים. בדרך זו מסירים את מסת השורשים המרכזית, והשורשים הקטנים יתרקבו מהר.
- עבודה עם גדמים יעילה ביותר באדמה לחה באביב או לאחר גשמים כבדים - הוצאת השורשים היא קלה יותר.
- אם מתוכננת הבאת אדמה חדשה לגינה, אין צורך לעקור את כל השורשים בשטח שבו יוקמו ערוגות. מספיק להוציא את הגדם מתחת לגובה פני הקרקע ולכסות באדמה.
- מומלץ לכרות עצים חיים, שכן לעיתים קרובות יקר יותר להוריד עצים מתים, כמו במקרה של עץ ליבנה יבש. ככלל, הסרת עצים מתים נעשית באמצעות ציוד מכני בלבד.
- אם מתוכנן להשתמש בטרקטור להוצאת הגדמים, השאירו גזע בגובה של כמטר, כך שהטרקטור יוכל לקשור אליו כבל או שרשרת.
פירוק גדמים באמצעות פטריות מיקוריזה
זוהי השיטה האקולוגית וה"ירוקה" ביותר להיפטר מגדמים לא רצויים. השתמשו בנבגי פטריות כמו פטריות יער או פטריות צדפה, ובתוך כמה חודשים הפטרייה תאכל את הגדם לחלוטין. יש לי סעיף שלם בנושא גידול פטריות.
ריקבון שורשים על ידי חיתוך ענפים
השיטה הזו היא האיטית ביותר להסרת עצים לא רצויים בגינה, אבל היא דורשת הכי פחות מאמץ ומשאבים חומריים. חתכו את הגדמים הטריים מתחת לגובה הקרקע וכסו אותם. כל ענף חדש שצומח יש להסיר או לעקור בתדירות גבוהה, במיוחד בקיץ הראשון - לפחות פעם בשבוע. כבר בשנה השנייה כמות הענפים תפחת בצורה משמעותית, שכן השורשים ללא תהליך פוטוסינתזה יתחילו להתפרק. קל ונוח מאוד לחתוך ענפים דקים בעזרת מזמרה. רכישת הכלי הזה תוכיח את עצמה כשאתם מתחזקים את הגינה שלכם. לעומת זאת, קשה יותר להסיר את הענפים בעזרת גרזן, ושימוש במסור שרשרת עלול לגרום לשחיקה מהירה שלו עקב מגע עם האדמה והשיחים.
היתרון בשיטה הזו הוא שאין צורך בציוד כבד בגינה שלכם - וכך תוכלו לשמר את שכבת הקרקע הפורייה. בנוסף, השיטה הזו לגמרי בחינם. חיסרון אחד: התוצאה דורשת המתנה של כשנתיים, ולא לכל אחד יש סבלנות לכך. במקרה כזה, אפשר להכין בהדרגה ערוגות בשטחים שכבר נוקו ולשמוח שבעתיד הגדם הרקוב יוסיף חנקן ומינרלים לגידולים שלכם בשנים הבאות. תחתית עצי האזדרכת והערבה יכולה להיות כל כך צפופה, שקשה להתמודד עם זה אפילו עם מכסחת שיחים. מכיוון שהנבטים הצעירים של מיני העצים האלו דקים (עד 1.5 ס"מ), ניתן לקצץ אותם עם גוזם קו המצויד בלהב מיוחד, ואסור לשכוח להשחיז אותו.
גזעים וגדמים ניתן להפוך לא רק למאלץ ואפר, אלא גם לאובייקט אמנות, ריהוט גינה, מנגל, או שביל שימושי בין ערוגות הגינה.
אם יש לכם דרכים משלכם להתמודד עם עצים לא רצויים, שתפו בתגובות, ואני אוסיף אותן לכתבה.