בהכנת חומר על מערכות טיפולים להגנת צמחים ממחלות, נתקלתי בכלי שיאפשר לכם לבנות תוכניות הגנה ללא תלות בתכשירים מחברה אחת. תוכלו לשלב אותם בביטחון ולהכין תערובות כמו מקצוענים. הכלי הזה נקרא קודי FRAC.
הוועדה הבינלאומית לניהול עמידות FRAC פיתחה מערכת קודים אלפא-נומריים המוקצים לתכשיר לפי מספר פרמטרים: חלוקה לקבוצות בהתאם להשפעה על מחלות, מקור כימי, שם החומר הפעיל וקוד עמידות מוצלבת.
לדוגמה, קבוצה C — מעכבי נשימה תאית. היא כוללת פירמידיאמינים, קינאזולינים, סטרובילורינים ועוד. לחומרים בקבוצה זו מוקצים קודים כמו: 39, 7, 11, 11A ועוד. אזוקסיסטרובין ממוצר קוואדריס בקוד FRAC נראה כך: C3/11, כאשר C3 היא תת-קבוצה לפי השפעה על הפתוגן (C3 complex III: cytochrome bc1 (ubiquinol oxidase) at Qo site (cyt bgene)), ו-11 הוא הקוד לעמידות מוצלבת. תחת הקוד 11 ותת-הקבוצה C3 ניתן למצוא גם תכשיר פופולרי נוסף בשם סטרובי (קרזקסימ-מתיל).
קודי FRAC משמשים בכל העולם, אך לא הצלחתי למצוא קטלוג בשפה הרוסית, ואני משתמשת במקור האנגלי. אני מפרסמת גרסה אוקראינית עם חומרים רשומים אצלנו, וגם את הגרסה האנגלית.
כאן הגרסה הבינלאומית, עם הערות שלי לנוחות השימוש.
ל-FRAC יש גם אפליקציה. תוכלו למצוא אותה דרך הקישור למעלה, באתר הרשמי של הארגון. מכניסים את שם החומר הפעיל בשורת החיפוש ומקבלים את כל הנתונים.
תמונות מסך מתוך האפליקציה:
אין צורך ללמוד את כל הקבוצות והקודים בעל פה; הם נזכרים בהדרגה אם עובדים מעת לעת עם חומר רגיל. בזמן שהכנתי את המאמר וציירתי טבלאות עם תוכניות ההגנה, כבר זכרתי את רוב הקודים המספריים בלי הקבוצות — וזה מספיק לשילוב משביע רצון של תכשירים.
איך לבנות תוכנית טיפולים לצמחים על בסיס קודי FRAC
תחילה, חקרו את האסטרטגיות להגנה שמציעות החברות המובילות. זו לא משימה קשה מדי אם מוצאים את המידע במקום אחד (אני הכנתי קובץ לעגבניות, ומתכננת להמשיך גם לצמחים אחרים).
לדוגמה, ניקח את ההמלצות של דופון לגבי עגבניות, וננסה להתחקות אחרי ה"לוגיקה". מציעים לנו 4-5 תכשירים לעונה: טאנוס, קורזאט M, זורבק אינקנטיה, קורזאט R.
חקרו את המידע על כל תכשיר: חומרים פעילים, עקרון חלוקה בצמח (מגעי, מערכתי וכו’), זמני המתנה, מרווח בין טיפולים ומספר הטיפולים המומלץ.
שם מסחרי | חומרים פעילים | עקרון חלוקה בצמח | ק/מ | פתוגנים | קוד FRAC |
---|---|---|---|---|---|
טאנוס | צימוקסניל, פמוקסדון | מגעי-טרנסלמינרי | 7/4 | פומופסידוזיס, פומוזיס, אלטרנריוזיס, ספטוריוזיס, פיטופטורה - מתחילים בשלב מוקדם (6-8 עלים) | U/27+C3/11 |
קורזאט M | צימוקסניל, מנקוזב | מגעי-טרנסלמינרי | 14/3 | נקודות יעד כמו טאנוס | U/27+M03 |
זורבק אנקנטיה | אוקסאתיאפיפרולין, פמוקסדון | סיסטמי-מגע | 20/3 | פיטופטורה, אלטרנריה, פרונוספורה | F9/49+C3/11 |
כורזאט ר (אורדאן) | כלורוקסיד נחושת, צימוקסניל | סיסטמי-מגע | פיטופטורה, פרונוספורה, בקטריוזות | М01+U27 |
טיפול ראשון. אנו יודעים שבתחילת עונת הצמיחה יש להגן על השתילים מפני ריקבונות שורש (דמומית שחורה). דופונט לא הציע לנו פתרונות, אך ליצרנים אחרים יש את פרויקור אנרג’י המומלץ מאוד (פרופמוקארב + פוסטיל אלומיניום F4/28+P07), וכן חומרים המבוססים על חיידק Bacillus subtilis, טריכודרמה, אלרין, גמאיר, פלנריז, גליאוקלדין ועוד.
טיפול שני ושלישי יכולים להתבצע או לפני השתילה בקרקע או מייד לאחר מכן. המטרות העיקריות הן ריקבונות שורש, טחב אבקתי ואלטרנריה מוקדמת, אשר תוקפת עדיין בשלב השתילים והסימנים הראשונים מופיעים עד סוף שלב הפריחה. כל המחלות הללו מתפתחות ברמת לחות גבוהה, חוסר בקרני שמש ובטמפרטורה של עד 20 מעלות. בשלב זה של הצמיחה, יש לצמצם ככל האפשר את ייצור הנבגים של Alternaria solani ולהבטיח הגנה על הצמיחה החדשה — וזה בדיוק מה שטאנוס וכורזאט מ יודעים לעשות. מומלץ שני טיפולים עוקבים לפני השלב הבא של ההגנה. נציין כי בתחילת עונת הצמיחה ניתן להשתמש בחומרים עם זמן המתנה ארוך — אנתראקול, אקרובט, אינפיניטו (מגניקור ניאו).
טיפולים רביעי וחמישי. במהלך שלב פיתוח הניצנים, הפריחה והופעת הפירות הראשונים, מגיע הזמן להגן על עגבניות מפני פיטופטורה. המסה העלווה ממשיכה לגדול ונדרשת הגנה על הצמיחה החדשה. זורבק אנקנטיה אינו חופף את החומרים הקודמים מבחינת מוצאם הכימי וסיכון להתנגדות משולבת, הוא מגן על הצמיחה החדשה, פועל במספר מישורים על הפתוגנים, ובכלל זהו אחד החומרים הטובים ביותר הזמינים כיום.
טיפול שישי. עם סיכון גבוה להדבקה המונית של פיטופטורה, יש להשתמש בתכשיר מבוסס נחושת כמו כורזאט ר (אורדאן), בעל תכונות אנטי-נבגיות ובקטריצידיות, המוביל לריפוי ומניעה. М01+U27 אינו חופף טיפולים קודמים, ובנוסף, זמן ההמתנה לפני קטיף היבול הוא יחסית קצר.
בשלב של תנובת פירות רחבה, נדרשים קוטלי פטריות עם פעולה מגעית בלבד, ללא חדירה לתוך הפירות, עם זמן המתנה קצר — חומרים מבוססי נחושת, כלורוטאלוניל, פלואזינאם.
ניתן לראות בתוכנית שתוארה לעיל מודל מושלם ולבחור אמצעי הגנה לפי אלגוריתם זה: בתחילה חומרים עם זמן המתנה ארוך, רב-תכליתיים, 1-2 טיפולים. לאחר מכן, חומר ממוקד לפיטופטורה עם קוד FRAC אחר, 1-2 טיפולים. בתקופת התנובה יש להשתמש בחומרים עם זמן המתנה קצר, במגע בלבד, ונחושת לדיכוי בקטריוזות וריקבונות במהלך האחסון. החומרים הפעילים בקוטלי הפטריות והקודים שלהם אינם צריכים לחפוף אחד את השני בעת חילוף.
על פי עקרון דומה ניתן לבנות תוכנית טיפולים לכל גידול, אם יודעים אילו חומרים מיועדים להגן ולרפא אותם ובאיזה שלב בעונת הצמיחה הם מומלצים לשימוש.
בעונת הגידול הבאה, אכוון את עצמי לפי מסמך קנדי על הגנת צמחים. אני מפרסם אותו וכמה חומרי מידע נוספים בנושא בגוגל דרייב ו- בדיסק של יאנדקס לשימוש חופשי.
למה חשוב לדעת את הקוד של החומר שתבחר?
הנה דוגמה פשוטה. בשוק קיימת קולקציה של סטרובילורינים, ביניהם אזוקסיסטרובין קוואדריס (С3/11) וקרסוקסימ-מטיל סטרובי (С3/11). שמות החומרים הפעילים שונים, תיאורי היישום כמעט זהים — נראה שאפשר היה לשלב אותם בחילוף במהלך תוכנית הטיפולים. אך אם יודעים שמדובר בעצם בחומרים דומים מאוד עם התנגדות משולבת, נבחר חומר אחר, ובצדק. יש עוד שיקול עם סטרובילורינים — אפשר להשתמש בהם עונה אחת כן ועונה אחת לא. כלומר, אם נשתמש בקוואדריס השנה, בעונה הבאה לא נוכל להשתמש בסטרובי או בטאנוס (פמוקסדון С3/11).
אני מבין שעשרות אלפי עמיתי לא ישתלו שתילים בזמן בשנת 2022. אבל יגיע הזמן שבו עבודתי תהיה מועילה להם. כל עוד אני יכול לפרסם תוכן מועיל — אשב ואעבוד.