נדמה כי הרבה יותר קל לחטא קרקע בעציצים מאשר באדנית - היקף קטן, אפשר לשלוט כמעט על כל סנטימטר של האדמה. רק חשבו על הפרופורציות, ואופס, היבול שלכם הלך. באדמה הפתוחה אפשר לזרוע סידראטים, להכניס זבל סוס, לשפוך עליה מים רותחים ומגנזיום - אפילו אם תעשו טעות קטנה, האדמה תשוב לעצמה. אך עם אדמת העציצים אין מקום לטעויות…
חיטוי קרקע - העבודה לא עצלנים. אבל אם לא ננקוט לפחות בצעדים בסיסיים, אפשר להחריב את כל מאמצינו. מאיפה מגיעה האדמה בסקיות? לרוב, מדובר באדמה שהייתה בשימוש בחממות, מנופה ומועשרת בטחב, דשנים מינרליים וחומרי בליץ. לעיתים קופצים ממנה עשבים מזהמים, אבל ניתן לחיות עם זה… ועוד האדמה הזו “מועשרת” בחיידקים מזיקים, נבגים של פטריות, זחלים של כנימות ועוד דברים לא נעימים.
אדמת העציצים ניתן לחטא בכמה שיטות, על כך נדבר במאמר זה.
חימום האדמה. חיטוי הקרקע
סבי, חקלאי וגנן עם 50 שנות ניסיון, משתמש בחיטוי הקרקע לדלל באדמה ל3 שלבים: חימום והוספת אפר ושמרים. הוא פשוט מקטין את האדמה הדלילה על מחבת גדולה, מערבב מדי פעם ומשקה אותה מבקבוק ריסוס. הוא מערבב בנק בנק של שלושה ליטרים של אדמה עם כפית שטוחה של אפר (עם גובה), ואז מוסיף שמרים. כאן תיארתי בפירוט מה זה שמרים לשימושים בגינה על החלון. ללא ספק, זה תופס זמן יקר, אבל מבטיח חוסר פטריות בקרקע, ולהשמיד כל אורגניזם חי. האפר הוא דשן וחומר חיטוי נוסף, והשמרים מתיישבים באדמה עם מושבותיהם ועוזרים לצמח להתברך בחומרים מזינים, מספקים חנקן. שיטה זו אינה היחידה, וגם לא הנוחה ביותר.
אפשרות נוספת היא חימום בתנור (מתאימה עבור כמות קטנה של אדמה): נשפוך את האדמה הלחה לשקית אפייה. נאפה 40 דקות על 180 מעלות. לדעתי, זו רעיון מצוין.
אדים באמבט מים
נניח מסננת על סיר עם מים רותחים, נשכב שכבת גזה, נפזר את האדמה ונכסה במכסה. אפשר לערבב את האדמה מדי פעם. התהליך נמשך בין 20 דקות לשעה וחצי, בהתאם לכמות האדמה. לאחר אידוי האדמה, היא צריכה “לנשום” קצת. באדמה החמימה נוסיף שמרים או כל דשן ביולוגי זמין. אפקטיבי כדאי לאדות את האדמה בכמה סבבים עם מנות קטנות.
חיטוי ביולוגי עם פונגיצידים
הפונגיצידים הביולוגיים הפופולריים ביותר: פיטוספורין, בריאר, זרם, פיטופ, אינטגרל, בקטרופיט, אגאט, פלאנזיר, אלירין בי, טריכודרמין. כולם משפיעים על הפטריות והחיידקים הפתוגניים - עם “חיידקים נכונים”. בפעם הראשונה השתמשתי באלטרנטיבה האוקראינית לפיטוספורין - פיטוציד מ. שתלתי באדמה המעובדת שזמנתי עבור עגבניות קטנות. באופן כללי, פונגיצידים ביולוגיים משבחים חקלאים. העיקר הוא לעקוב אחרי הוראות השימוש בקפדנות. כתוב על האריזות, כי תוכן האדמה המדוללת של פיטוציד יש לאחסן ליותר מיום, אבל אצלי יצא לי פח של שלושה ליטרים ואני כבר שבוע שני משקה בזה את כל צמחי. קרס-סלט נהנה מהשקיה זו, וכך לא היה לי יבול כזה מרהיב!
חיטוי כימי
יש לכתוב על פונגיצידים כימיים, אבל להשתמש בהם - לא. לפחות לא לגינות שלנו על החלון. אכתוב רק על תרופות שיש להן רמת סיכון 4 (חומר עם נמוך לסיכון).
אלביט. בתרכיבו חומצות טרפניות, תמצית מחיידקי קרקע ומיקרו-אלמנטים. מגיע בצורת דבק. לא מתיר לחמיה להתפתח כמו עובשי שורש, טחב אבקתי, ריקבון חום ודברים מטופשים אחרים. נחשב לפונגיציד ביולוגי עם להשפעה כימית.
מגנזיום (קליום פרמן). שיטה מוכרת מאוד אך עם השפעה מינימלית לחיטוי האדמה. כמו כן يصبح דשן קכותי.
סוגים אלו של סמים רבים מאוד, אבל לא כל כך מתאימים לנו.
כספית, ברזל. מחטאים ובאותו זמן מדכאים את צמיחת הצמחים. לא מתאימים לנו.
ולאחרון ברשימה היום - אבקת חרדל! יעיל נגד פטריות, חיידקים, וירוסים, טורפים, נמטודות. מפרק את האדמה, מעודד את צמיחת הצמחים. להכניס לאדמה כך: על 5 ליטר אדמה, כף אבקת חרדל. לשלב עם דשן חנקני.
עדכון 29.11.2016 מאז שכתיבתי את המאמר הזה, אני מתייחסת הרבה יותר ברצינות למקורות המידע עליהם אני מתבססת כאשר אני יוצרת תוכן. למרות שחיטוי האדמה בעציצים הוא מסורתי עבור המדינות שהיו תחת ברית המועצות, זה לא נוהג יותר בשום מקום אחר. הוספת דשנים ביולוגיים עם מיקרואורגניזמים אפקטיביים (בייקל, פיטוספורין וכו’) אינה מוכיחה את יעילותה בתנאי שדה, אם כי מניסיון אישי (שאינו אובייקטיבי) יש תוצאה. על פי כמה נתונים המוזכרים במאמר על הכנות EM, תמציות ביתיות עם מיקרואורגניזמים אפקטיביים טובות יותר מתערובות תעשייתיות (תמציות עם קליפת בננה, מיץ של כרוב כבוש, שמרים).