באידיאלי, לפני שאני רצה לחנות לקנות זרעים, לא היה מזיק לקרוא ספרות מקצועית על גידול גידולים ביתיים. למרבה הצער, אני רק חקרתי באופן שטחי כמה מאמרים על הנושא, כשהתלהבתי מהרצון לגן חלון. לכן עשיתי המון טעויות, שכמובן יושפעו על התוצרת. אבל לומדים מטעויות, ואני מקווה שהטעויות שלי יוכלו לעזור לגננים מתחילים נוספים בחלון.
התחלתי לא בספרים, אלא בזרעים. כאלה: שמיר סאלי, שמיר אמברוזיה, אוסטרגון (שגם معروف כטארחון), שום-יל (שגם ידוע כשום רזן, סקורתה) ומליסה לימונית.
מלבד הזרעים הללו, היו לי זרעים של שמיר ופטרוזיליה בני מאה שנה בקופסאות גפרורים רטובות של הסבא שלי.
השתמשתי בהמלצות מהאריזות של הזרעים שנראו לי פשוטות מדי, ואני לא מחפשת דרכים פשוטות :) הסבא שלי (גנן וכורם עם 50 שנות ניסיון) תמיד משרה את הזרעים לפני הנטיעה. כך גם עשיתי:
בתור חממה מיקרוסקופית שימשה תבנית קוביית קרח, צמר גפן ורצועת חבישה. בדיוק ירדו עלינו 50,000,000 טון של שלג בשלושה ימים ואני אספתי חבית של מים מזוקקים לזרעים. הצמר גפן כמעט צף במים החמים. ריבוע של רצועת החבישה הנחתי על הצמר גפן, על רצועת החבישה - כמה זרעים. ממיכל הריסוס ריססתי מים על הזרעים ועטפתי את התבנית בניילון מזון.
את החממה הנחתי על סוללות חמות, כשהנחתי בין הן מגבת כבדה מקופלת (על הסיכון שלי). היה לי ביד עוד תבנית קוביית קרח ושום שצמח… כך זה נראה:
לשיניים, אני חתכתי בעדינות את הכובע היבש בקצה, כדי שהנביטה תהיה קלה יותר. אני משאירה את הכל בשקט למשך הלילה.